פוסט מספר 3:" זה שיר פרידה..." שבוע אחרון בישראל!
קודם כול, אני רוצה שתדעו שמוזר לי לכתוב את הפוסט הזה כי לא האמנתי
שהיום הזה יגיע כי ה - 30 באוגוסט תמיד נראה לי רחוק.. בגדר תאריך חלומי כזה.. את
הפוסט הזה אני כותב לייב מהמטוס עם כול הבכי והדמעות בניסיון לשתף אותכם במה שעבר
עליי בשבועיים האחרונים..
אז שנתחיל?
נתחיל.
13 לאוגוסט – 18 לאוגוסט:
לתאריך הזה חיכיתי הרבה זמן.. ממרץ בערך, יורדים לאילת החברים לטיול
אחרון שלנו ביחד. את האמת.. לא יודע איך ההורים שלי הסכימו לי.. אולי חשבו שיחסית
לקנדה אילת זה השכן ממול, אולי הם אמרו "נפרגן לו בטיול אחרון", או
שאולי.. בעצם עזבו, אתם עוד תכירו את אמא שלי אבל היא אישרה וזה היה הישג אדיר!
ועכשיו, התחלנו להתכונן..
אמא של אביה סגרה מלון, אמא של נדב הסעה, אמא של רואי את האטרקציות,
ואמא שלי דאגה לסידורים התכנים והכול היה מוכן! יצאנו לאילת בבוקר יום ראשון מלאים
באנרגיות, עם חיוך על הפנים וציפייה לטיול גדול!
וכמובן שככה היה.. בטיול הזה עברנו ביחד הכול! ושאני אומר הכול זה
הכול! כמעט העיפו אותנו מהמלון כי המלון טעה בהזמנה, לזה שהשכרנו יאכטה החברים
וכמעט עשינו תאונה, ובעיקר נהנו מלא מהביחד שהיה כול כך חסר לנו!
בהזדמנות זאת אני רוצה להגיד תודה לחברים שיצאו איתי לטיול הזה והם
מזמן חלק מהמשפחה אוהב אותכם אחד אחד ומתגעגע כבר מהמטוס!
נמשיך לשבוע האחרון שלי בארץ!
יום ראשון:
נסעתי למשחק של בית"ר ירושלים הקבוצה שאני אוהד נגד מכבי תל אביב
במשחק שפותח את עונת 2017/2018 המשחק היה מדהים! בית"ר ירושלים ניצחו 3 –
0 במשחק שאני לא אשכח הרבה זמן!
נהניתי ממש מהחוויה שכול כך הייתה חסרה לי בחופש ומבחינת אירועי
הספורט יכולתי לסמן וי ענק ומוצלח ביותר ולנסוע לקנדה בראש שקט..(בית"ר ניצחו
גם 4 – 1 את אשדוד לפני הטיסה אז השמחה היית כפולה!)
יום שני:
היה לי ערב פרידה מהמשפחה מצד אמא. התרגשתי מאוד שכול הדודים הצליחו
להגיע והספקתי לראות אותם היה ערב מאוד מהנה, שבמהלכו בירכו אותי, אכלנו ביחד,
ואפילו הספקנו לראות סרטונים שלי כשהייתי בן 3. בהחלט ערב מהנה וכייפי!
יום שלישי:
יום שלישי נפתח בזה שנסענו המשפחה המצומצמת (אבא,אמא,אורי,דנה,ואני)
לטיול בצפון לראות את נוף ארצנו. היה חם אך הביחד שלנו ,שבר את החום ונהנתי מאוד
להיות עם המשפחה.
יום רביעי:
יצאתי עם חבר שלי רואי לאכול המבורגר, ישבנו ביחד אני והוא משהו שהינו
צריכים כי קשה לשנינו הפרידה משום שאנחנו מחוברים מאוד אחד לשני והיה חשוב לי לשבת
איתו והיה לי הכי כיף בעולם!
יום חמישי:
יום חמישי היה יום מיוחד אך מוזר מאוד בשבילי משום שזה היה יום מסיבות
הפרידה.
מצומצמת מאוד, הוזמנו החברים הקרובים אלי ביותר. ושמחתי שהספקתי להיות
עם כולם ערב אחד לפני שאני עוזב להרבה זמן.. ואם כול הצער שבדבר הצלחתי ליהנות,
רקדנו, צחקנו , החלפנו חוויות, ובמודע או לא . נפרדנו בלי רצון, עם דמעות בעיניים
ותקווה בלב..
את המסיבה אני רוצה לסכם
במשפט אחד.
" תבכי במקומי אני כבר
לא יכול לבכות אני תפקידי לנגב לך את הדמעות.." (שלמה ארצי -מנגב לך את
הדמעות)
יום שישי:
את בוקר יום שישי פתחנו אבא ואני ביום כיף במלון באשקלון. הרבה זמן לא
יצא לי לבלות איתו אחד על אחד ובאמת לדבר. נהניתי איתו מאוד ושמחתי ממש שעשינו את
זה (תזכורת לעצמי לעשות את זה בחופשים)
את ערב יום שישי הזה לדעתי אני לא אשכח הרבה זמן.. יום שישי אחרון
לתקופה הקרובה. אני מגיע ממשפחה מסורתית, שיום שישי זה יום שכולם ביחד אוכלים אוכל
של אמא ויושבים ביחד.(אחד הדברים שיחסרו לי מאוד).. לארוחה הצטרפה אלינו החברה הכי
טובה שלי וגם השכנה שלי גילי נקן(תזכרו את השם.. הילדה הזאת עוד תעשה חיל בבלוג).
היה כיף מאוד ומוזר מאותה נשימה.
לאחר הארוחה יצאנו לפגישת חברים אחרונה. כמו כול השבוע הזה גם זה היה
מוזר עם הרגשה של ניצול הזמן האחרון. היה מדהים, נהניתי בטירוף ואני מאמין שתשמרו
על המשפחתיות הזאת גם שאני אל יהיה פה...
*בהזדמנות זאת נגיד תודה לחברים שלי שהפכו כבר לחלק
מהמשפחה:שירי,גילי,גל,רואי,רון,אביה,נדב חזן,נדב פוריאן.
אוהב אותכם וכבר מתגעגע!
יום שבת:
יום שבת היה יום ביתי כמו שכתוב בספר. ביקורים משפחתיים, סרט עם אבא,
כדורגל, וסידור המזוודה.. פאקינג להכניס את כול החיים שלך לשלוש מזוודות. קל זה לא
היה..
לאחר מכן הלכתי לפרידה אחרונה מהחבר הכי טוב שלי, יואב. שהגעתי אליו
עשינו סיבוב באזור שהוא גר. לאחר מכן הלכנו לארוחה משפחתית, היה מאוד כיף לשבת עם
המשפחה שלו כי אני מרגיש כבר חלק מהם והכי נוח בסביבתם.
ליואב אתה הגדרה לחבר! גם 1000 עמודים לא יתארו את מה שעברנו ביחד.
אוהב אותך וכבר מתגעגע,
דביר.
לאחר הפגישה עם יואב נסענו אבא אמא ואני לאמפי קיסריה. לצפות בהופעה
של הזמן אייל גולן.
ההופעה הייתה מאוד כיפית, זמן איכות אחרון עם ההורים, אייך גולן היה
ענק, האווירה הייתה בול!
ואפילו השגתי תמונה איתו. ככה חותמים שבוע אחרון בישראל!
הפוסט הבאה יהיה כבר על ה 24 שעות האחרונות בישראל והטיסה לקנדה.
מקווה שאתם נהנים לקרוא את הפוסט וניפגש במפעם הבאה..
בינתיים? שימו פליי: אל תשאלי
– גיל ויין.
LA FAMILIA!
תגובות
הוסף רשומת תגובה