דילוג לתוכן הראשי

20 יום לטיסה!

בלוג 2: "הראש בקנדה אבל הלב בישראל"  20 יום לטיסה!

בלוג מספר 2: 20 יום לטיסה!

שלום לכולם,
אז אחרי שקראתם את הפתיחה לבלוג אפשר להתחיל לספר על כול מה שעבר עלי ב 3 חודשים האחרונים..

אז ככה,
אחרי שהודיעו לי שהתקבלתי לuwc היה שבועיים של אי ודאות באוויר כי לא ידעתי איפה אני הולך ללמוד וזה סקרן אותי מעוד. אני חושב שברגע שהודיעו לי איפה אני הולך ללמוד היה יותר מרגש אפילו מזה שהתקבלתי כי בעצם בשיחת פלאפון אחת אומרים לך לאן אתה הולך להעתיק את החיים שלך לשנתיים בלי חרטות ובלי אפשרויות לשינוי.

אם אני זוכר נכון זה היה לפני חג שני של פסח המדריך שלי מהצופים אסף בא אלי עם החבר הכי טוב שלי יואב להיפגש אחרי שלא ראינו את אסף זמן רב. והפגישה הייתה מדהימה והייתה לי הרגשה שהיום זה היום!

השעה הייתה 16:32 אני שיחקתי שש בש עם אסף כשפתאום הופיע על הצג של הפלאפון שיחה מהמדריך שלי משה וידעתי שזה זה!
הוא התקשר לבשר לי שאני לומד בקנדה. אמיתי, ברגע הראשון לא ידעתי איך לאכול את זה כי אני אף פעם לא הזכרתי בשום טופס או משהו בסגנון את המדינה קנדה ואותי זה הפתיע אבל אמרתי שאם כבר משהו שם רצה שאני אצא למסע כזה אז וואלה קנדה זה הלוקישן המושלם!

אחרי שהתאוששנו קצת התחלנו להכיר את הסקנד אייר שלנו(תלמידי השנה השנייה בבית ספר) ולמזלי קיבלתי את המלכה של המחזור הקודם הסקנד אייר הכי טובה שיש והשותפה הישראלית שלי לשנה הקרובה תמר מיכאליס(מוזמנים לקרוא את הבלוג שלה)

ואז המסע המקדים התחיל אחרי שהתחלנו להבין מי נגד מי והתחילה להגשה קבוצה של תלמידים שנוסעים התחילו מפגשי ההכנה שהיו מדהימים ומלמדים הכרתי חברים אנשים ובעיקר את עצמי, ילד בן 16 שהודיעו לו שהוא עובר לסוף העולם שמאלה, עם חיוך חצי אדיש חצי מבין מה קורה מסביבו עם ארסנל של מחשבות ודברים שהוא משאיר מאחור מחליט שיוצאים למסע כי אותנו לימדו ״שעדיף להצטער על משהו שעשית מאשר משהו שלא עשית״.(יואב שרון)

המפגשים היו מעוד מעניינים, מלמדים ומעשירים.
למדנו להכיר את עצמנו עם האנגלית ואיך אנחנו מתנהלים כקבוצה. יצאנו לטיול מחוף לחוף ביחד שהיה בשבילי לפחות קשה יותר מנטלית מאשר פיזית, היה מרגש לסיים אותו ביחד לאחר 45 ק״מ והרגע שזכור לי מהטיול היה שניב החליט שמחוף פולג עד לחוף געש הוא הופך להיות מובל ולא המוביל וישר אני ואיילה(ארצות הברית) לקחנו את הפיקוד כמו שני מפקדים במסע והסיפוק שהרגשתי הגענו לחוף הייתה מדהימה!
זה החלק של הכנה הקבוצתית.

החלק השני של הבלוג אני אספר לכם על מה שעברתי עד עכשיו מבחינת החברים והמשפחה. 
אז ככה,
התחלנו את החופש בזה שנסענו ללונדון כול המשפחה לחופשה שלדעתי הרבה זמן לא עשינו ככה היה ממש כיף להיות עם כולם דנה אורי ואני למדנו לעשות צחוקים ביחד,אבא ואני עשינו ספורט, וכמובן אני ואמא עשינו שופינג כי בכול זאת לונדון זאת לונדון!

לאחר שחזרנו הייתי עם החברים בעיקר בבילויים והכנות למחנה קיץ שהתקיים בסוף החודש.

המחנה קיץ:
המחנה קיץ היה מדהים! היה כול כך כיף להיות עם החברים שלי שהם המעגל השני שלי אחרי המשפחה לבנות ביחד לישון ביחד לאכול ביחד והכי חשוב הכול בדגש של ביחד כמשפחה.
נהנתי שם בטירוף למרות שבסופו הייתי קצת מבואס כי המחנה זה סיום של שנה בצופים ושם באמת הבנתי בפעם הראשונה שהפרק שלי ושל הצופים נגמר לזמן זה אך יצאתי בתחושה של ביטחון וידיעה שחברים שלי יואב,מיטב,זהר,אור,בר,נועה יחזיקו את השבט הזה שנה הבאה ואני יותר מאשמח לבוא לבקר.

שבוע הבא אני נוסע עם החבורה שלי לאילת לטיול פרידה כזה ולאחר מכן אני אני אבלה עם המשפחה את הזמן האחרון שנשאר פה,
לדעתי הפוסט הבא יהיה במטוס אז עד אז, תצאו לנצל את החופש תבלו עם החברים שלכם ותעריכו אותם כי רק עכשיו אני מבין יותר מתמיד כמה שהם חשובים לי,
שלכם 
דביר
(סוף)

תמונות מאירועי החודשים האחרונים:
                                                  (המכתב הראשון שקיבלנו מהקולג')
                                             (המרחק מהבית זה לא נראה רק רחוק)
                                             (נפלאות האוכל בלונדון, וופל בלגי בסטייל לונדוני. חובה!)
                                                  ( תכירו,משפחת מימון(ניסים,אורי,דביר,נטלי,דנה)
                                                    (הביקור הראשון של תמר בשדרות)
                                       (טיול חוף לחוף רגע של שקיעה של חמישי "מול הנוף של אלוהים..")
                                        (מחנה קיץ 2017 הבנות הכי טובות בהנהגת דרום)
                                                 ( שבט סיני צופי שדרות 2017)



       (עמרי הוכפלד (ווילס) בא להשלים לי את הסמינר האחרון מפה לשם זה נגמר בהמבורגר באחת בלילה)


מעכשיו כול פעם שאתם קוראים את הבלוג אני אוסיף לכם קישור לשיר שאני מזדהה איתו באותה תקופה.

אריק איינשטיין - יושב על הגדר.
https://www.youtube.com/watch?v=mchgrIehDT0

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פוסט מספר 3:" זה שיר פרידה..." שבוע אחרון בישראל! קודם כול, אני רוצה שתדעו שמוזר לי לכתוב את הפוסט הזה כי לא האמנתי שהיום הזה יגיע כי ה - 30 באוגוסט תמיד נראה לי רחוק.. בגדר תאריך חלומי כזה.. את הפוסט הזה אני כותב לייב מהמטוס עם כול הבכי והדמעות בניסיון לשתף אותכם במה שעבר עליי בשבועיים האחרונים.. אז שנתחיל? נתחיל. 13 לאוגוסט – 18 לאוגוסט: לתאריך הזה חיכיתי הרבה זמן.. ממרץ בערך, יורדים לאילת החברים לטיול אחרון שלנו ביחד. את האמת.. לא יודע איך ההורים שלי הסכימו לי.. אולי חשבו שיחסית לקנדה אילת זה השכן ממול, אולי הם אמרו "נפרגן לו בטיול אחרון", או שאולי.. בעצם עזבו, אתם עוד תכירו את אמא שלי אבל היא אישרה וזה היה הישג אדיר! ועכשיו, התחלנו להתכונן.. אמא של אביה סגרה מלון, אמא של נדב הסעה, אמא של רואי את האטרקציות, ואמא שלי דאגה לסידורים התכנים והכול היה מוכן! יצאנו לאילת בבוקר יום ראשון מלאים באנרגיות, עם חיוך על הפנים וציפייה לטיול גדול! וכמובן שככה היה.. בטיול הזה עברנו ביחד הכול! ושאני אומר הכול זה הכול! כמעט העיפו אותנו מהמלון כי המלון טעה בהזמנה,
שבוע ראשון   בUwc Pearson College! " תהיו          מאושרים            מהרגע           הזה .          הרגע            הזה         הוא           החיים           שלכם ." שבוע אני פה, מרגיש כאילו בשבוע עשיתי דברים בשביל שנה שלמה! המקום מטורף! האנשים עוד יותר! אז נתחיל? נתחיל.. יום רביעי, בצהריי היום, הגעתי לבית החדש שלי. אחרי מסע של 30 שעות, של חוויה יוצאת דופן לחצות את העולם לבד.   ילד בן 16 עם אוזניות, חיוך על הפנים, והרבה חששות אל הלא נודע. הקבלת פנים שלי בשדה בוויקטוריה הייתה נחיתה רכה של ממש! תמר הסקנד ייר שלי חיכתה לי שם עם חיוך על הפנים, ואהבה של אחות גדולה,ידעתי שאני לפחות בגזרה הישראלית, במקום בטוח! כשהגעתי לקולג׳ חיכתה לי קבלת פנים של הבית שלי East house (הבית הכי טוב בפער..)   לאחר מכן לקחו אותי לחדר שלי, חדר מספר 8. השותפים לחדר החדש הם גראם(קנדה) ויילי(סווזילנד) קיבלו אותי באהבה והרגשתי מיד בבית! את ה24 שעות הראשונות העברנו בהכרת המקום, ובשיחות הרגעה לאמא כול 5 דקות... התחלנו שבוע הכרת   המקום וכול יום הוא יותר טוב מהשני! בקצרה אני ה