20 יום לטיסה!

בלוג 2: "הראש בקנדה אבל הלב בישראל" 20 יום לטיסה!

בלוג מספר 2: 20 יום לטיסה!

שלום לכולם,

אז אחרי שקראתם את הפתיחה לבלוג אפשר להתחיל לספר על כול מה שעבר עלי ב 3 חודשים האחרונים..

אז ככה,

אחרי שהודיעו לי שהתקבלתי לuwc היה שבועיים של אי ודאות באוויר כי לא ידעתי איפה אני הולך ללמוד וזה סקרן אותי מעוד. אני חושב שברגע שהודיעו לי איפה אני הולך ללמוד היה יותר מרגש אפילו מזה שהתקבלתי כי בעצם בשיחת פלאפון אחת אומרים לך לאן אתה הולך להעתיק את החיים שלך לשנתיים בלי חרטות ובלי אפשרויות לשינוי.

אם אני זוכר נכון זה היה לפני חג שני של פסח המדריך שלי מהצופים אסף בא אלי עם החבר הכי טוב שלי יואב להיפגש אחרי שלא ראינו את אסף זמן רב. והפגישה הייתה מדהימה והייתה לי הרגשה שהיום זה היום!

השעה הייתה 16:32 אני שיחקתי שש בש עם אסף כשפתאום הופיע על הצג של הפלאפון שיחה מהמדריך שלי משה וידעתי שזה זה!

הוא התקשר לבשר לי שאני לומד בקנדה. אמיתי, ברגע הראשון לא ידעתי איך לאכול את זה כי אני אף פעם לא הזכרתי בשום טופס או משהו בסגנון את המדינה קנדה ואותי זה הפתיע אבל אמרתי שאם כבר משהו שם רצה שאני אצא למסע כזה אז וואלה קנדה זה הלוקישן המושלם!

אחרי שהתאוששנו קצת התחלנו להכיר את הסקנד אייר שלנו(תלמידי השנה השנייה בבית ספר) ולמזלי קיבלתי את המלכה של המחזור הקודם הסקנד אייר הכי טובה שיש והשותפה הישראלית שלי לשנה הקרובה תמר מיכאליס(מוזמנים לקרוא את הבלוג שלה)

ואז המסע המקדים התחיל אחרי שהתחלנו להבין מי נגד מי והתחילה להגשה קבוצה של תלמידים שנוסעים התחילו מפגשי ההכנה שהיו מדהימים ומלמדים הכרתי חברים אנשים ובעיקר את עצמי, ילד בן 16 שהודיעו לו שהוא עובר לסוף העולם שמאלה, עם חיוך חצי אדיש חצי מבין מה קורה מסביבו עם ארסנל של מחשבות ודברים שהוא משאיר מאחור מחליט שיוצאים למסע כי אותנו לימדו ״שעדיף להצטער על משהו שעשית מאשר משהו שלא עשית״.(יואב שרון)

המפגשים היו מעוד מעניינים, מלמדים ומעשירים.

למדנו להכיר את עצמנו עם האנגלית ואיך אנחנו מתנהלים כקבוצה. יצאנו לטיול מחוף לחוף ביחד שהיה בשבילי לפחות קשה יותר מנטלית מאשר פיזית, היה מרגש לסיים אותו ביחד לאחר 45 ק״מ והרגע שזכור לי מהטיול היה שניב החליט שמחוף פולג עד לחוף געש הוא הופך להיות מובל ולא המוביל וישר אני ואיילה(ארצות הברית) לקחנו את הפיקוד כמו שני מפקדים במסע והסיפוק שהרגשתי הגענו לחוף הייתה מדהימה!

זה החלק של הכנה הקבוצתית.

החלק השני של הבלוג אני אספר לכם על מה שעברתי עד עכשיו מבחינת החברים והמשפחה.

אז ככה,

התחלנו את החופש בזה שנסענו ללונדון כול המשפחה לחופשה שלדעתי הרבה זמן לא עשינו ככה היה ממש כיף להיות עם כולם דנה אורי ואני למדנו לעשות צחוקים ביחד,אבא ואני עשינו ספורט, וכמובן אני ואמא עשינו שופינג כי בכול זאת לונדון זאת לונדון!

לאחר שחזרנו הייתי עם החברים בעיקר בבילויים והכנות למחנה קיץ שהתקיים בסוף החודש.

המחנה קיץ:

המחנה קיץ היה מדהים! היה כול כך כיף להיות עם החברים שלי שהם המעגל השני שלי אחרי המשפחה לבנות ביחד לישון ביחד לאכול ביחד והכי חשוב הכול בדגש של ביחד כמשפחה.

נהנתי שם בטירוף למרות שבסופו הייתי קצת מבואס כי המחנה זה סיום של שנה בצופים ושם באמת הבנתי בפעם הראשונה שהפרק שלי ושל הצופים נגמר לזמן זה אך יצאתי בתחושה של ביטחון וידיעה שחברים שלי יואב,מיטב,זהר,אור,בר,נועה יחזיקו את השבט הזה שנה הבאה ואני יותר מאשמח לבוא לבקר.

שבוע הבא אני נוסע עם החבורה שלי לאילת לטיול פרידה כזה ולאחר מכן אני אני אבלה עם המשפחה את הזמן האחרון שנשאר פה,

לדעתי הפוסט הבא יהיה במטוס אז עד אז, תצאו לנצל את החופש תבלו עם החברים שלכם ותעריכו אותם כי רק עכשיו אני מבין יותר מתמיד כמה שהם חשובים לי,

שלכם

דביר

(סוף)

תמונות מאירועי החודשים האחרונים: