דילוג לתוכן הראשי
UWCPC סוגרים שבוע שלישי - ראש השנה!🇨🇦

"לפעמים, החיים הולכים להכות אותך בראש עם לבנה. אל תאבד את האמונה. אני משוכנע, כי הדבר היחיד שדירבן אותי להמשיך, היה שאהבתי את מה שעשיתי. אתה חייב למצוא את מה שאתה אוהב״(סטיב ג׳ובס)

וואו, שלושה שבועות מאחורי! ללא ספק חוויתי חוויות בשביל שנה שלמה! האנשים,הריחות,האווירה,הנוף,האנגלית הכול מהכל!
לפני שנתחיל, אאחל חג שמח,ושנה טובה לכולם!
❤️🍏

את הפוסט הזה נתחיל מהיום הראשון ללימודים!
7/9/2017 - מי היה מאמין שהיום הזה יגיע ואני אשב בכיתה עם 6-16 תלמידים מכול העולם שהולכים להפוך(אם ארצה או לא) לחבריי למחיצה, ולאנשים שהולכים לעבור איתי את ״השנים הכי יפות בחיים״...
במבט זעוף על לימודי בתקופה האחרונה אני אומר ללא ספק! השיעורים פה מאוד שונים וחדשים לי כתלמיד מפס הייצור של מערכת החינוך הישראלית(שאם כול הכבוד יש לה דבר או שתיים ללמוד..) פתאום ללמוד בכיתה עם מורה שהחלום שלו היה ללמד בבית ספר הזה, עם עוד שמונה תלמידים(שיעור פרטי), נוף לים,ולמידה מתוך רצון ללמוד את מה שאתה אוהב, בחלוקה שווה של מה שאתה אוהב ומה שאתה צריך (3hL 3SL - IB).

עד עכשיו הולך לי ממש טוב! רמת ההבנה באנגלית היא כ 95% ( 5% התאבדו בנסיון להבין את המורה לפיזיקה) המורים שלי ממש אחלה! השיעורים ממש מעשירים(פילוסופיה זה משהו מיוחד!) ובינתיים הרצון ללמוד מראה אותות חיים!( אבדו עקבותיו במהלך השנה האחרונה) עדכונים בהמשך!

השבוע (18/9) התחיל לנו ״שבוע השגרה הראשון״
אני מתחיל להבין בתת מודע שזה הבית לשנה הקרובה, ואני מרגיש בבית ללא ספק!
הנוף של שער הנגב התחלף בנוף של של ים וסינים, הדמויות המוכרות התחלפו בדמויות בינלאומיות ממדינות שספק אם הייתי מכיר אם לא הייתי מגיע לכאן.
השגרה פה זה משהו שהורג, כי במהלך השבוע אתה פשוט במרתון הלימודים שחייב לעמוד בו כי בכול זאת לא באנו לכאן לשחק..
אחד החלטות היותר טובות שעשיתי פה זה היה לבנות מערכת שעות מסודרת שעוזרת לי לנצל 100% מהזמן:
7:00-7:30 - breakfast
8:00-14:00 - class
14:30-17:30 - CAS
18:30-20:45 - home work
21:00-22:30 - GIM
23:00-00:00 - good night 💤

אבל אני יכול לומר ללא ספק שה״שגרה״ תעבור לי יותר מהר כי קיבלתי ב CAS ובFitness (חוגי בית ספר)את הבחירות שרציתי!
ב CAS קיבלתי diving(צלילה) ו(soccer) כדורגל!
שמחתי מאוד שקיבלתי את מה שרציתי כי צלילה זה אחד מהקורסים היוקרתיים בבית ספר ועולם המים זה סוג של חידה לא פתורה בשבילי! ואם כבר לומדים צלילה אז כמובן שזה באנגלית.. שישי מבחן ראשון. עדכונים בהמשך.
בכדורגל אני מרגיש בקומפורזון שלי כי זה תחום שאני מגיע ממנו ונשאר רק לעשות חיל ולהנות!
חדר כושר הפך כבר לחדר השני שלי כי נכנסתי לזה חזק והביקורים שלי שם הם על בסיס יומי..(יש למה לצפות).

היום היה ראש השנה בישראל וחגגנו אותו גם פה.
היום הזה התחיל לי הפוך ממש קמתי בשעה 7:40 והכול היה מהיר כדי להספיק לארגן הכול..
פתחתי את הפלאפון בארוחת הבוקר למבט זעוף על הודעות ה״וואצאפ״ האקראיות וכמות ההודעות שהיו שם היו שוות לכמות הטעיות שלי באותו רגע, פאקינג עכשיו המשפחה שלי מתארגנים לאחד החגים היפים שאלוהים העניק לנו, ואני ילד בן 16 יושב בקצה השני של קנדה אוכל ארוחת בוקר ושואל את עצמי:״זה אמיתי?״ 1000 מחשבות באותה שנייה,מבט לשעון, המוח מבין שלאחר לשיעור פיזיקה למארק זה לא מתאים, הבטן לוקחת ביס אחרון, תיק על הגב, שיעור פיזיקה.
רמת הריכוז שלי בפיזיקה הייתה כמו הגרפים שלמדנו עליהם,שואפים ל - 0..
הראש לא היה שם, הגוף יושב בכיתה בפיזיקה, הלב כנראה מנסה לעכל חג ראשון מחוץ למשפחה,
וקול קטן בראש בשם(אהרון חליוה) מזכיר לך ״שצריך לנטרל רגשות״ כי זה גם חלק...
אז מהר חוזרים לריכוז, מטביעים את הפלאפון במעמקי התיק, לומדים על גלי קול,מבצעים את המשימה, מתחרים מול הזוגות בכיתה, משגעים את המורה שהגרף שלך הוא הכי סימטרי, מנצחים(בכוח שכנוע ישראלי קלאסי), שנייה של לשכוח מהכול ובום ממשיך היום.
לפני השיעור באנגלית הסתכלתי על השעון, ידעתי, עכשיו זה הזמן, שיחה לאמא ולמשפחת אוחנה המורחבת נשיקות געגעועים והרגשה מוזרה בגרון,
מתקשרים למשפחת מימון, סבתא מאחלת את ברכת הדרך הקבועה שתמיד משאירה סיפוק בלב, דודים, מבט לבית של סבתא, מרגיש משהו קר על הלחי, מברך שנה טובה, מנתק.

״זכרונות, זה מה שגורם לך להתגעגע,כי אם לא היה לך זכרונות אז למה היית מתגעגע...?״

אחרי שדיברתי עם המשפחה רצו לי זכרונות בראש מהחגים שעברנו ביחד. המשפחה,המאכלים,האווירה, החולצה הלבנה, הנשיקה על הראש,והתלונות הקבועות על כמה שיכל להיות יותר טוב.. זה גרם לי לחשוב לרגע על המשמעות שלנו פה ולהבין שאין דבר בעולם שהוא יותר יקר ממשפחה! אבל עם כול הגעגוע והדמעות שבדבר הקול המוכר חזר והזכיר למה אנחנו כאן..
חיבוק לתמר❤️,שוטף פנים,״מנטרל רגשות״.
חוזר לשיעור ושנייה אחרי מוצא את עצמי קורא מאמר על אלרגיות באנגלית.
השינוי מצבי רוח פה זה משהו מיוחד, שונה..

בשעה 17:00 מצאתי את עצמי חותך מאה תפוחים
בסימטריות כדי שלא יגידו שישראל שכונה..
אני ותמר, תמר ואני,תפוח,דבש, געגועים לארץ,הרגשה של בית, עוד חיתוך, סידור צלחות,מוכנים!

כדי לתת מקום ישראלי לחג הזה עשינו תמר ואני תפוח בדבש לכול הקולג׳.
בטוח ש 90% מהם לא הבינו מה אנחנו רוצים מהם, 5% חשבו זה קינוח,5% הנותרים היו מנומסים ואיחלו שנה טובה..
הרגשתי גאווה ישראלית לרגע, קנדה,BC,פירסון קולג׳, ילדים מרחבי העולם אוכלים תפוח בדבש!
להגיד לכם את האמת הרגשתי שעשיתי שינוי גם בלי להמציא את האייפון החדש..

לוקח תפוח אחרון(אחרי שלדעתי חטפתי סכרת מהדבש), מבט לשעון, המונית עוד 20 דקות פה,
טס להתקלח, חולצה לבנה, מכנס אלגנט, צעקות לאיטלקי הכי ישראלי שיש שעוד שנייה יוצאים, מכפתר, לא מצליח, מנסה שוב, מסתכל מחוץ
לדלת אולי אמא תבוא לכפתר לי את השרוולים, מבין שאני לבד, מכפתר,בדרך לא דרך, יצאנו!

תמר ואני יצאנו לארוחת חג במסעדה בעיירה הקרובה אלינו, השותפים לארוחת השחיטות
הזאת הם גוליארמו(איטליה),מרים(קנדה),בהרגשה משפחתית, ישראלית,וערבוב שפות של עברית, אנגלית,ואיטלקית,יצאנו!

היה ערב מהנה החלפנו חוויות, עשינו קידוש לחג עם מים(כי קטנים להזמין יין), העברנו ביקורות על הפסטות במקום, בנסיון כושל לצלם תמונה התלכלך לי החולצה בשוקולד, צחקנו, שבענו, חזרנו.

פרידה מרגשת כול אחד לבית שלו תמר ואני הולכים ביחד כול אחד לעיסוקיו שלו, לרגע הרגשתי בבית, בישראל,בשדרות,בחג עם כולם, עם הכיפה על הראש, ואז הגעתי לחדר קיבלו את פני ב”good night “ אופייני לשעה,חזרנו בטיסה ישירה לפרסון!
טעם של שוקולד מעוגה שטרם נו רגעים ספורים לפני, המון רגשות, הפוסט הזה נכתב כי זה מסוג הרגעים שאני יכול להגיד שבשבילם באתי! כי בסופו של דבר קושי וגעגוע זה גם חלק מהדבר, אבל באמת שברגע שיש קושי המוח האנושי מוצא לו אלטרנטיבה מסויימת..

אני אסכם ואגיד שכן אולי זה לא היה ראש השנה עם המשפחה בשדרות, אבל זה כן היה ראש השנה יהודי, ישראלי, שאני לא אשכח בחיים!

מסוג הימים שגורמים לך להבין מי אתה ומה אתה ואני הכי גאה בעולם בעצמי!

נסכם ונאחל לכם קודם כול חג שמח ושנה טובה!
שנה של הגשמת חלומות ,ריגושים,אהבה, התחדשות,ובעיקר שמחה!
לי אני אאחל, שנמשיך להאמין בעצמי, להנות, ללמוד , להכיר עולם, להרגיש הכי ביחד גם כשאני לבד, להנות מהרגע הזה, ובעיקר להגיד תודה!..

חג שמח, שנה טובה,
ואיך אומרים? שנהייה לראש ולא לזב!
ניפגש בפעם הבאה!












תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

20 יום לטיסה!

בלוג 2: "הראש בקנדה אבל הלב בישראל"  20 יום לטיסה! בלוג מספר 2: 20 יום לטיסה! שלום לכולם, אז אחרי שקראתם את הפתיחה לבלוג אפשר להתחיל לספר על כול מה שעבר עלי ב 3 חודשים האחרונים.. אז ככה, אחרי שהודיעו לי שהתקבלתי ל uwc היה שבועיים של אי ודאות באוויר כי לא ידעתי איפה אני הולך ללמוד וזה סקרן אותי מעוד. אני חושב שברגע שהודיעו לי איפה אני הולך ללמוד היה יותר מרגש אפילו מזה שהתקבלתי כי בעצם בשיחת פלאפון אחת אומרים לך לאן אתה הולך להעתיק את החיים שלך לשנתיים בלי חרטות ובלי אפשרויות לשינוי. אם אני זוכר נכון זה היה לפני חג שני של פסח המדריך שלי מהצופים אסף בא אלי עם החבר הכי טוב שלי יואב להיפגש אחרי שלא ראינו את אסף זמן רב. והפגישה הייתה מדהימה והייתה לי הרגשה שהיום זה היום! השעה הייתה 16:32 אני שיחקתי שש בש עם אסף כשפתאום הופיע על הצג של הפלאפון שיחה מהמדריך שלי משה וידעתי שזה זה! הוא התקשר לבשר לי שאני לומד בקנדה. אמיתי, ברגע הראשון לא ידעתי איך לאכול את זה כי אני אף פעם לא הזכרתי בשום טופס או משהו בסגנון את המדינה קנדה ואותי זה הפתיע אבל אמרתי שאם כבר מ
שבוע ראשון   בUwc Pearson College! " תהיו          מאושרים            מהרגע           הזה .          הרגע            הזה         הוא           החיים           שלכם ." שבוע אני פה, מרגיש כאילו בשבוע עשיתי דברים בשביל שנה שלמה! המקום מטורף! האנשים עוד יותר! אז נתחיל? נתחיל.. יום רביעי, בצהריי היום, הגעתי לבית החדש שלי. אחרי מסע של 30 שעות, של חוויה יוצאת דופן לחצות את העולם לבד.   ילד בן 16 עם אוזניות, חיוך על הפנים, והרבה חששות אל הלא נודע. הקבלת פנים שלי בשדה בוויקטוריה הייתה נחיתה רכה של ממש! תמר הסקנד ייר שלי חיכתה לי שם עם חיוך על הפנים, ואהבה של אחות גדולה,ידעתי שאני לפחות בגזרה הישראלית, במקום בטוח! כשהגעתי לקולג׳ חיכתה לי קבלת פנים של הבית שלי East house (הבית הכי טוב בפער..)   לאחר מכן לקחו אותי לחדר שלי, חדר מספר 8. השותפים לחדר החדש הם גראם(קנדה) ויילי(סווזילנד) קיבלו אותי באהבה והרגשתי מיד בבית! את ה24 שעות הראשונות העברנו בהכרת המקום, ובשיחות הרגעה לאמא כול 5 דקות... התחלנו שבוע הכרת   המקום וכול יום הוא יותר טוב מהשני! בקצרה אני ה